יום ראשון, 18 באוגוסט 2013

נייל-ארט ורוד וכמה תובנות קיטשיות

זה לא סוד שאני נהנית להתמרמר תמיד ובכל מצב. בעיניי זה כבר הפך להיות סוג של בדיחה, פעם אפילו החלפתי את תמונת הפרופיל שלי בפייסבוק לתמונה של משה אופניק כי זה הצחיק אותי.
מאחר ואני אדם של קיצוניות, לצד המרמור אני גם אוהבת להיות בחורה קיטשית עד מאוד. אני בוכה בסרטים עצובים [וגם תוך כדי קריאה] אני אוהבת דברים ורודים וילדותיים וגם דברים פרוותיים וחמודים ולא חוסכת מהיקום צווחות של "יוווווו איזה חמוד!".
הקיצוניות הזו מייצרת סטטוסים זועמים בפייסבוק לצד סטטוסיים רגשניים, אופטימיים, סוחטי דמעות ומלאי תובנות בשנקל. הפוסט הזה נוצר בהשראת שני הקצוות האלה, וכמה צפוי, ציוותתי אותו עם מניקור ממש ממש ורוד.

תחילתו של משבר המרמור הנוכחי סבב סביב תהליך מעצבן של חיפוש עבודה. כרגע אני עובדת בקלדנות בתור פרילאנסרית, אבל בהיקף מאוד מצומצם. מאחר וסיימתי את כל המבחנים ויש לי זמן עד תחילת שנה ב' ניסיתי למצוא משהו זמני רק כדי לסגור קצת חורים בבנק. מירקתי את קורות החיים שלי, שלחתי וקיוויתי לטוב.
ואז נזכרתי עד כמה שוק העבודה הישראלי יכול להיות משפיל, בעיקר כלפי אנשים כמוני שאין להם יותר מדי ברירות. אחד מהמעסיקים הפוטנציאליים הציע משרה שהתאימה לי מבחינת ההיקף והמשכורת, אבל גרם לי לרדוף אחריו במשך שלושה-ארבעה ימים בניסיון שווא לקבל עוד פרטים ולהבין מתי אני מתחילה לעבוד, אם בכלל. במצב רגיל לא הייתי טורחת, אבל המצב לא רגיל ואני מחלתי על כבודי ורדפתי. מעסיקה פטנציאלית אחרת הציעה לי לעבוד כדיילת קידום מכירות בפרויקט קצר של פחות מ-30 שעות. השכר מתאים, המשרה קרובה לבית, מה רע? שום דבר. רק שהחברה דורשת ממני לעמוד בקוד לבוש קפדני, ומצפה שאני ארכוש את הפריטים מכספי. בחישוב מהיר אני ארוויח כ-600 ש"ח ואוציא לפחות 200 על פריטי לבוש שלא ישמשו אותי יותר.
חברים טובים וקרובי משפחה ששמעו את הסיפורים האלה עזרו לי להבין שאני סתם דופקת את הראש בקיר, אומנם אני צריכה עבודה אבל יש גבול לכל דבר, ולא מגיע לי לקבל כזה יחס. תוך כדי השיחות גם הועלו כל מיני רעיונות פרקטיים שאני עדיין בודקת. אז אומנם עברתי כמה ימים של מתח, עצבים ותסכול, אבל בסופם זכיתי לגלות שוב כמה תמיכה יש לי מהאנשים שסובבים אותי.

ואם אני כבר בשוונג קיטשי... אתמול בלילה קיבלתי את הציונים של המבחן האחרון שעשיתי, ועכשיו אני יכולה להגיד באופן סופי ורשמי- שנה א' מאחוריי. זה ממש לא סוד שזו הייתה שנה מאוד קשה מבחינתי ואני עדיין מעכלת את כל מה שעברתי. אבל במבט לאחור אני מבינה שזו גם הייתה שנה טובה מאוד בשבילי, בחרתי במסלול אקדמי שמתאים לי וגורם לי לאושר. זכיתי להכיר אנשים מדהימים, ובעיקר זכיתי לקבל המון המון תמיכה. אני אנצל את ההזדמנות כדי להגיד תודה ענקית לכל האנשים שהיו כאן בשבילי לאורך השנה הזו, ועבדו קשה מאוד כדי לעודד אותי, לגרום לי להאמין בעצמי ולשרוד את שנה א'. זה פשוט לא היה אותו דבר בלעדיכן [וגם בלעדיכם, למרות שאתם כנראה לא קוראים כאן].
אם הצלחתן לא לחטוף הרעלת סוכר ושרדתן עד כאן, תרשו לי לקנח במניקור ורוד וקיטשי במיוחד [בסוף הפוסט מחכות לכן עמדות לחלוקת אינסולין, אל דאגה].
כבר ראיתן כאן מניקור עם חותמות, אבל רק בימים האחרונים התחלתי להשתמש בחותמות שמיועדות לכל שטח הציפורן. הרבה זמן שאני מפנטזת על סט חותמות של באנדל מאנסטר, אבל בתור התחלה החלטתי לעשות ניסיון קטן ולהזמין חותמות דווקא מבורן פריטי. אני עדיין לומדת לעבוד עם דוגמאות שמיועדות לכל הציפורן, אבל המניקור הזה יצא כ"כ מגניב שלא יכולתי להתאפק, ואני מראה לכן אותו למרות שהוא לא מושלם.
כבסיס השתמשתי ב-cupcake של אורלי, הגוון ורוד מתקתק והמריחה מזעזעת. לאחר שהלק התייבש לחלוטין החתמתי דוגמא מפלטה מס' m73 של בורן פריטי. בחרתי להחתים עם לק מס' 348 של וואו שהתברר בתור לק מעולה לחותמות [רק חבל שההסרה שלו מזעזעת]. לסיום מרחתי את המייבש של פושה בשביל ייבוש מהיר, גימור מבריק ועמידות.
* הלקים של וואו ושל אורלי לא נוסו על בעלי חיים.
תודה רבה לפיצ'ה ולפינת הלק היומית לגלוסיות על התמיכה הנפשית ;)



ואם עדיין לא חתמתן על כרטיס אדי, איך תשלחו לי תמונות עם הציפורניים הההורסות שלכן??




17 תגובות:

  1. וואוו יצא פשוט מקסים!!
    אני עוד לא עזרתי אומץ להתעסק עם חותמות וממש עשית לי חשק לנסות.
    מזל טוב על סיום שנת הלימודים ובהצלחה בחיפוש העבודה יקירה!!

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה כיף לשמוע, תודה רבה :)
      גם לי לקח זמן עד שמצאתי את האומץ לנסות לעבוד עם חותמות. הטכניקה פשוטה מאוד, לוקח קצת זמן לתפוס אותה ובעיקר צריך להשתמש בלקים מתאימים. אבל זה קל ופשוט וממכר ;)

      מחק
  2. אני רוצה לאחל לך שתעברי את המשך התואר בקלות ותמשיכי להינות מהלימודים, כי זה לא פחות חשוב בעיני. לגבי חיפוש העבודה, חזקי ואמצי!

    המניקור יצא מגניב לגמרי! עשיתי הזמנה קטנה מבורן פריטי גם, חייבית לנסות את החותמות סוף סוף!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה יקירתי :) גם אני בדעתך, חשוב גם להנות ממה שעושים.
      כשנכנסתי לבורן פריטי כדי להכניס קישורים לפוסט כמעט והתפתיתי לעשות עוד הזמנה *facepalm*

      מחק
  3. מאחלת לך הרבה הצלחה בהמשך התואר. השנה הראשונה היא תמיד הקשה ביותר, ומשם והלאה זה מתחיל קצת יותר לזרום :)
    אהבתי את השילוב של הלקים והחותמת. הדוגמה הזו בלק מעט גליטרי מעל לק קרמי יוצרת אפקט מיוחד.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה :) כולם בערך אמרו לי שזה ככה, אני באמת מקווה ששנה ב' תזרום לי קצת יותר בקלות.
      גם אני אהבתי את השילוב בין קרם ללק מטאלי. משום מה זה מזכיר לי טפט...

      מחק
  4. יקירתי, חיבוק גדול ממני אליך! ומעבר לזה כבר דנו במחשבותינו כלפי מעסיקי ישראל...
    הלקים מצוינים וההחתמה הזאת נהדרת!

    השבמחק
    תשובות
    1. המוני תודות וחיבוקים בחזרה :)

      מחק
  5. יצא מקסים! אני שמחה שלא ויתרת בסוף למרות כל הנסיונות המתישים ;)
    ואני לגמרי מזדהה איתך בעניין השנה הראשונה וענייני המעסיקים המעצבנים... נקווה שבסוף יהיה טוב יותר :)

    השבמחק
    תשובות
    1. יאי, תודה :) לקח לי קצת זמן אבל בסוף קלטתי את הקטע, ומשם זה כבר רץ. אבל אני צריכה עוד קצת תרגול...
      אני בטוחה שבסוף יהיה יותר טוב :) אסור לנו להתייאש

      מחק
  6. אם קיטש מייצר כזאת שמחה - אז קיטש איט איז!
    מבאס לשמוע על המעסיקים הפוטנציאליים - פוי על ההתנהגות הזו. בהצלחה בובה, תאמיני בעצמך ותמצאי את מה שטוב לך!

    השבמחק
    תשובות
    1. חחחחח בהחלט ;)
      את לגמרי צודקת, אני צריכה להאמין בעצמי ובסוף אני אמצא את מה שיהיה לי הכי טוב

      מחק
  7. קודם כל- סיימת שנה א!!!!! ואוואואואואוא איזה כיף!!
    כמוך, גם אני בחיפושים קדחניים אחרי מקור פרנסה, וזה רחוק מלהיות תענוג.
    אני שמחה שחזרת לחותמות, זה עיסוק מהנה ומועיל! ושלא יאמרו לך אחרת, שמעת?

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה בובי :) המון המון בזכותך!
      סיפורי החיפושים שלך מתסכלים לא פחות, אם לא יותר :/ סעמק איתם.

      האמת? לא משנה מה יגידו לי.... התמכרות זו התמכרות

      מחק
  8. חיפוש עבודה זו עבודה בפני עצמה שהיא לעתים קרובות הרבה יותר קשה מהעבודה עצמה. סליחה שזה נשמע כמו איזה משפט פסיכומטרי, אבל זה רק מדגיש עד כמה הדבר הוא מורכב. מאחלת לך הצלחה רבה בהמשך ושיזכה להעסיק אותך רק מי שבאמת ראוי לקבל עובדת כמותך.
    בינתיים אין כמו מניקורים קיטשיים להעלאת המורל. יצא ממש מקסים!

    השבמחק
    תשובות
    1. וואו, הגדרת את זה כל כך נכון! לחפש עבודה זה לגמרי עבודה בפני עצמה. ועוד אחת לא מתגמלת במיוחד...
      תודה רבה יקירתי, שמחה לשמוע שאהבת :)

      מחק
  9. יצא הורס!!!!!

    לגבי הלימודים - מזל טוב ובשעה טובה (באיחור :P). שנה ראשונה היא ללא ספק שנה מאוד קשה גם כי צריך להתרגל לציפיות ולעומס. שנה ב' לא תהיה פחות עמוסה, אבל כשיודעים למה לצפות זה איכשהו קל יותר :)

    השבמחק

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...